<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ישמעאל ב"ר יוסי</h1>
<h2>דף פ.</h2>
ונראה כי רבי ישמעאל ב"ר יוסי זקן היה מרבי חייא. דגרסינן כלפי שלהי בפרק (הדר) [חלון] בעירובין, אמר רב יהודה אמר רב מעשה בכלתו של רבי אושעיא שהלכה לבית המרחץ וחשכה לה ועירבה לה חמותה, ובא מעשה לפני רבי חייא ואסר. אמר לו רבי ישמעאל ב"ר יוסי בבלי כך כל כך מחמיר בעירובין. כך אמר אבא כל שיש לך להקל בעירובין הקל. מדקאמר הכי שמעינן מינה שהיה זקן ממנו. מיהו רבי חייא היה מורה בפניו. ופעמים שהיה סותר דינו. דההיא כלפי שלהי חזקת הבתים [ב"ב נ"ט ע"ב] מעשה באחד שפתח חלונותיו לחצר השותפין. פירוש ולא מיחה בו הלה לאלתר אלא בתוך שלש, בא לפני רבי ישמעאל ב"ר יוסי אמר לו החזקת בני החזקת. דקסבר כל בפניו לאלתר הוי חזקה. כדאיתא בגמרא כל חזקה שאין עמה טענה כמעשה דרב כהנא [ב"ב מ"א ע"א], בא לפני רבי חייא ואמר לו יגעת ופתחת יגע וסתום. דבהא אין הלכה כרבי ישמעאל ב"ר יוסי. וכההיא דפרק זה בורר בסנהדרין [כ"ט ע"ב] דההוא דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי, כי קא שכיב אמר (אי לא) [אלמלא] הוו לי מי לא פרעתיה לפלניא ופלניא דמסקי בי זוזי. בתר דשכיב אתו תבעינהו ליורשים. אתו לקמיה דרבי ישמעאל ב"ר יוסי אמר להו כי אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא. פרעו פלגא אתו לקמיה דרבי חייא אמר להו כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כך עשוי שלא להשביע את בניו. אמרו ניזיל ליה נהדר אמר להו כבר הורה זקן. ובירושלמי שבועות פרק כל הנשבעין [פ"ז ה"ב], רבי אבהו אישתעי עובדא הוה באריסא דבר זיזא דאפקיד גבי חד בר נש ליטרא דדהב מיית בר זיזא ואריסיה דבר זיזא אתא עובדוי קומי רבי ישמעאל ב"ר יוסי. אמר ומאן לימא לן דכל מה דהוה לאריסיה דבר זיזא לאו דבר זיזא אינון. יתיבין לבנוי דבר זיזא. אתון בנוי דבר זיזא. אמר יסבון בנין רברבין [פלגא] ומן דקיקין דכרין יסבון פלגא. דמך רבי ישמעאל ב"ר יוסי. אתא עובדא קומוי רבי חייא רבא. אמר אי מהדא לית ש"מ כלום אית בר נש דלא בעי מפרסם נפשיה יהיבין לבנוי דאריסיה א"ל מרה דאפיקדו וכו'. לפי גמרא דידן א"ר חייא "כבר הורה זקן" על רבי ישמעאל ב"ר יוסי. ואם לפי גמרא דידן דאפכינן באשכבתיה דרבי, דרבי חייא נח נפשיה בחיי רבי. אם כן כל שכן רבי ישמעאל ב"ר יוסי. ואם (בא') [בעית] אימא ספק מתי נח נפשיה ולא נפקא מיניה. נראה דאפילו ר"ש בר רבי, רבו [של] רבי ישמעאל ב"ר יוסי ורבי חייא היה. כדאיתא קדושין פ"א הלכה דקימה והידור [ל"ג ע"א]. רבי חייא הוה יתיב בי מסותא, חליף ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא קם מקמיה ואיקפיד. אתא ואמר ליה לאבוה "שני חומשין שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני". ותו בר קפרא ואמרי רבי ישמעאל ב"ר יוסי הוו יתבי בי מסותא חליף ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא [קם] מקמיה ואיקפד ואמר ליה [לאבוה] שני שלישי שליש שניתי לו בתורת כהנים ולא עמד מפני וכו'. גרסינן בכתובות [פרק שני דייני] בגמרא קמייתא [ק"ה ע"ב] רבי ישמעאל ב"ר יוסי הוה רגיל אריסיה לאתויי ליה כנתא דפירי כל מעלי שבתא וכו' כדמסיק התם. ובשלהי מסכת מכות [כ"ד ע"א] גרסינן עלה [דכתיב] ושחד על נקי לא לקח כגון רבי ישמעאל ב"ר יוסי, וכתיב עושה אלה לא ימוט לעולם.
